בית הדין הרבני

הדילמה להיכן לפנות לבית הדין הרבני או לבית המשפט לענייני משפחה והאם באמת יש הבדל בין גבר לאישה בדילמה זו –

כאמור בית הדין הרבני הוא חלק ממערכת המשפט בישראל.

במדינת ישראל קיימות שתי מערכות שיפוט בעלות סמכות מקבילה לדון בעניינים הכרוכים בגירושין (מזונות, חלוקת רכוש, אחזקת ילדים, חינוך הילדים וכו') בתי המשפט לענייני משפחה ובתי הדין הרבניים.   במצב זה בו קיימות שתי ערכאות  משפטיות כאמור בעלי סמכויות מקבילות, נוצרת סיטואציה של "מירוץ סמכויות" בין שתי הערכאות.  הכוונה המעשית בפועל היא לאותם מקרים בהם אחד מבני הזוג הקדים את הצד השני והגיש תביעות לאחת הערכאות – הערכאה הנוחה לו. בדרך כלל הבעל ימהר להגיש תביעת גירושין כרוכה לבית הדין הרבני שכן נהוג לחשוב כי ביה"ד נוטה לטובת הגבר, בעוד שהאישה תעדיף לפנות לבית המשפט לענייני משפחה. אולם, בהחלט ישנם מקרים מסוימים בהם הדבר יכול להיות גם ההפך.

במרבית המקרים קיימת חשיבות גדולה לשאלה מי מהערכאות תדון בעניינם של הצדדים, שכן הדבר יכול להכריע את גורלו של התיק, ולכן מושג זה נקרא "מירוץ סמכויות" וכשמו כן הוא, משמע – מי ירוץ קודם לכן ,הבעל או האישה לתפיסת סמכות כאשר כל צד יפנה לערכאה הנוחה לו.
בשל "מרוץ הסמכויות" כאמור, מי שמקדים ופונה לערכאה הנוחה לו קובע את "סדר היום" של הסכסוך, את אופיו, וקיים סיכוי כי התוצאה אשר תתקבל תהיה לשביעות רצונו.

הדעה הרווחת היא כי לגבר עדיף להתדיין בבית הדין הרבני ואילו הערכאה העדיפה לאשה היא בית המשפט לענייני משפחה, ואולם חשוב לציין כי לא תמיד דעה זו נכונה. קיימים מקרים מסויימים בהם לאשה עדיף מבחינה אסטרטגית כי ההליכים בין בני הזוג ייערכו דווקא בבית הדין הרבני.
ולעומקם של דברים: הסמכות לדון בעניינים הכרוכים בגירושי בני זוג, היינו ענייני רכוש, מזונות אישה, משמורת ילדים וחינוכם, מסורה באופן מקביל הן לבית המשפט לענייני משפחה והן לבית הדין הרבני. בעוד שענייני משמורת ילדים כרוך מעצם טיבו וטבעו בתביעת הבעל לגירושין ואין הבעל צריך לכרוך עניינים אלו באופן מפורש, ביתר העניינים – היינו בסוגיית מזונות האישה, וענייני הרכוש, על מנת שבית הדין ירכוש סמכות שיפוט יחודית נדרשת כריכה מפורשת. יודגש כי לא ניתן לכרוך לתביעת הגירושין את מזונות הילדים ואלו לעולם בסמכותו של ביהמ"ש לענייני משפחה, אלא אם ניתנה הסכמה מפורשת של שני בניה"ז כי מזונות הקטינים יידונו בפני ביה"ד.

על פי הדין, כאשר אחת משתי הערכאות –בית הדין הרבני או בית המשפט לענייני משפחה – קנתה סמכות לדון בעניין שנתבע בפניה, לא תדון באותו העניין הערכאה האחרת אף אם נתונה לה סמכות מקבילה.
בג"ץ פלמן הידוע (8497/00) קבע הלכה זו לפיה כאשר אחת משתי הערכאות – בית הדין הרבני או בית המשפט האזרחי (כיום בית המשפט לענייני משפחה ) – קנתה סמכות לדון בעניין שנתבע בפניה כדין, לא תזקק לאותו העניין הערכאה האחרת ,אף אם נתונה לה סמכות שיפוט מקבילה.
אולם חשוב להדגיש כי, גם אם בן זוגכם הקדים אתכם בפנייה לאחת הערכאות, עדיין לא מדובר במילה האחרונה ובסוף פסוק ,שכן גם אם הוגשה תביעת גירושין כרוכה לבית הדין הרבני, עדיין התביעה צריכה לעמוד במספר מבחנים כדי שבית הדין הרבני אכן יהיה מוסמך לדון בה, שאחרת תעבור הסמכות לידי בית המשפט לענייני משפחה.

הפסיקה קבעה 3 מבחני-עזר שמטרתם למנוע ניצול לרעה של הסדר הכריכה על-ידי מי מבני-הזוג: 1.על תביעת הגירושין להיות כנה. 2.על הכריכה להיות כנה. 3.על הכריכה להיעשות כדין. בהתאם לפסיקה, רק בהתקיים 3 התנאים, ירכוש בית-הדין הרבני סמכות שיפוט ייחודית בעניינים אשר נכרכו בתביעת גירושין, כאמור בסעיף ‎3 לחוק. לעיתים מתרשל הבעל ומגיש תביעת גירושין פגומה אשר ניתנת לתקיפה ,ומכאן חשיבות עליונה בניסוח תביעת גירושין אשר לא ניתן יהיה להעביר את הסמכות בה.

ביניין בית הדין הרבני תל אביב