ועדת שיפמן

וועדת שיפמן הוקמה על ידי שר המשפטים חיים רמון לבחינת דיני המזונות בישראל. הוועדה הוקמה ב – 5 ביוני 2006 והגישה את מסקנותיה ב – 27 בנובמבר 2012. המטרה של הקמת וועדת שיפמן הייתה לחולל מפנה בדיני מזונות ילדים וליצור נקודת מוצא והתייחסות שונים ממה שהיה מקובל עד כה ונוהג בדין הישראלי. יצירת אחידות ושוויון בין ההורים, ביחס ליכולתם, וייצור טבלאות אשר יביאו לכך שפסיקת המזונות תהא צפויה, ופחות נתונה להשקפת עולמו של השופט, מה שיביא לפחות התדיינויות משפטיות.

עורכי דין העוסקים בתחום טוענים כי קריאת המלצות הוועדה בעיון מעלות כי קבלתן תביא למהפכה של ממש בדיני המשפחה בישראל. כיום, דיני מזונות הילדים נקבעים באופן מוחלט על פי הדין האישי החל על הצדדים. דהיינו, כאשר מדובר בבני זוג יהודים וגם בכאלה שנישאו בנישואין אזרחיים, מזונות הילדים בגירושין נקבעים על בסיס הדין העברי. לא אחת, גברים מתלוננים על כך שמדובר בפגיעה מהותית בזכויותיהם וזאת משום שהם מחויבים כמעט באופן מוחלט במלוא דמי המזונות. האישה מחויבת במזונות ילדיה רק מדין צדקה ורק החל מגיל 15. כמו כן, עד גיל 6, חובת המזונות על האב הינה אבסולוטית.

בתי המשפט לענייני המשפחה פסקו לא אחת מזונות ילדים בשיעור לא מבוטל גם על אבות המצויים בקשיים כלכליים ו/או הסובלים ממצוקות בריאותיות שונות. עיקרון טובת הילד, אשר נחשב לעיקרון מנחה בדיני המשפחה, מהווה נתיב לפסיקת מזונות בהתאם לצרכי הילדים ולא למצבו הכלכלי של האב. כיום, ההלכה היהודית קובעת כאמור מתוך התפיסה השמרנית משהו שהאב הוא המפרנס העיקרי במשפחה ואילו תפקידה של האישה הינו לגדל את הילדים. יש להדגיש כי עד היום, וברובם המכריע של המקרים משמורת הילדים נקבעה באופן כמעט אוטומטי בידי האם, כאשר האב היה זוכה לזמני שהייה בלבד.

יש הטוענים כי מציאות זו, ודיני ההלכה היהודים "העתיקים", אינם תואמים את מצבו של התא המשפחתי בדורנו. למשל, כיום נשים רבות מנהלות קריירה משגשגת ולא אחת הן אף משתכרות יותר מבעליהן. לעיתים, נוצר אף מצב בו האם מרוויחה יותר מבעלה לשעבר, ועדיין הוא משלם לה דמי מזונות משמעותיים בכל חודש. הקמתה של וועדת שיפמן נועדה בין השאר על מנת להתחקות אחר המצב הקיים ובחינתו בצורה ביקורתית. ואכן, הצעות הוועדה הוגדרו על ידי גורמים במערכת המשפט "כמרחיקות לכת". יודגש כי הדברים נעשים במקביל להמלצות וועדה אחרת אשר עסקה בדיני המשפחה, וועדת שניט, אשר דנה בסוגיית משמורת הילדים ומתחה במסקנותיה ביקורת, ובין השאר על הלכת הגיל הרך המסורתית.

מהן עיקרי המלצות הוועדה ?
ובכן, מהם אפוא עיקרי הצעות וועדת שיפמן. ראשית, הוועדה מצאה כי יש לקבוע "אחריות כלכלית משותפת" של ההורים על ילדיהם, גם לאחר הגירושין. דהיינו, אין לשמוט את הקרקע תחת חובתה של האם לזון את ילדיה, גם כאשר היא מגדלת אותם "בגפה" לאחר הפרידה מבן זוגה. כמו כן, הוועדה מבקשת להמיר את ההבחנות אשר קיימות כיום בבסיס חובת המזונות מהדין הדתי "הקלאסי" לנוסחה קבועה ושוויונית יותר. יתרה מכך, הוועדה ממליצה להחיל דין אחר ושווה על כל הדתות בישראל ומבלי להפריד בין הדין השרעי, הדין העברי והדין הנוצרי. המלצה נוספת של וועדת שיפמן הינה לבטל את סוגיית הגיל כפרמטר בקביעת גובה דמי המזונות.

ישנם יתרונות רבים להמלצות הוועדה כאשר הראשון שבהם הינו מניעת מצבים בלתי הגיוניים בהם אבות נושאים לבדם בנטל מזונות הילדים למרות שהאם אשר יכולה לסייע בעניין איננה מחויבת כלל. כמו כן, קביעת נוסחה אחידה ושוויונית לחישוב גובה דמי המזונות תוכל בהחלט לחסוך דיונים משפטיים ארוכים ומורכבים הדורשים הוכחות רבות והתדיינויות סבוכות. אין ספק כי גולת הכותרת של המלצות הוועדה הינה המלצה להחיל אחריות משותפת על מזונות הילדים על בסיס הכנסות שני בני הזוג. דהיינו, משכורת גבוהה של האישה לא תחושב רק כאשר האב משתכר שכר נמוך, אלא באופן קטגורי בכל תיקי המזונות.