ידועים בציבור – זכויות וחובות

ההגדרה שבדין:
אין הגדרה חד-משמעית קבועה בחוק של מוסד הידועים בציבור, מעמד זה נתהווה מכורח המציאות, וכפועל יוצא הוא מוצא את ביטויו בחוקים שונים, שההגדרה בהם איננה אחידה. עם זאת, נהוג לאמץ את ההגדרה שבחוק הירושה, הקובעת שידועים בציבור הם "איש ואישה החיים חיי משפחה במשק בית משותף". הגדרה של אדם "כידוע בציבור" אינה משנה את הסטטוס המשפטי שלו. דהיינו, הוא ייחשב "נשוי" (אם הוא נשוי לאחר) או "פנוי", בהתעלם מהיותו ידוע בציבור. ביקורת שהופנתה נגד מצב זה, בו יכול אדם להיות נשוי מצד אחד, וידוע בציבור לאדם אחר מצד שני, הביאה לכך שבמספר חוקים ישנה דרישה מפורשת שהידועים בציבור יהיו פנויים.

מהות היחסים:
בפסיקה נקבע כי "חיי משפחה" כוללים את היסוד האינטימי של חיבה, אהבה ונאמנות, ואת היסוד הכלכלי. חיי אישות (קיום יחסי מין) הם אינדיקציה לקיום חיי משפחה, אך אינם תנאי מספיק להוכחתם. גם רומן חולף, הפוגע לכאורה ביסוד הנאמנות ביחסי הידועים בציבור, אינו פוסל כשלעצמו את ההכרה בבני הזוג כידועים בציבור, משום שרומן חולף מוכר גם בחיי נישואים.

המניעים לבחירה ביחסים כאלה:
החל מרצון לשמירה על זכויות פרטניות ועד איסור להינשא. בני זוג בוחרים לחיות יחד כידועים בציבור מסיבות שונות: מסיבות אידיאולוגיות של התנגדות למוסד הנישואים הדתי, או מסיבות כלכליות – חשש מאיבוד זכויות פרטניות במקרה שיינשאו, כגון תשלומי פנסיה לאחר מות בן זוג או זכויות של תא הורי יחיד. לעיתים, אורח חיים של ידועים בציבור הוא כורח המציאות בשל איסורים דתיים המונעים נישואים לבחיר הלב, כהן המנוע מלהינשא לגרושה או לגיורת, או מקרים בהם מתקשים בני זוג לפרק את חיי הנישואים של מי מהם. "משק בית משותף" הוא פועל יוצא של החיים המשותפים. הדגש הוא על המאמץ המשותף לניהול משק בית ועל חיי השיתוף, בדרך כלל תחת קורת גג אחת, אם כי הוכרו בפסיקה גם ידועים בציבור שגרו יחד לסירוגין בשתי דירות שונות. כמימרת הפסיקה: "משק בית משותף, פירושו שיתוף במקום מגורים, אכילה, שתייה, הלבשה ושאר צרכים שאדם נזקק להם בימינו אנו בחיי יום יום, כאשר כל אחד מבני הזוג מקבל את הדרוש לו ותורם אם מכספו ואם מטרחתו ועמלו את חלקו, כפי יכולתו ואפשרויותיו". על מנת שבני זוג יוכרו כידועים בציבור אין צורך שהציבור יטעה בהם ויחשבם לנשואים, אלא די בקיום חיים משותפים.

מידת ההוכחה: 
בני זוג המעוניינים להיות מוכרים כידועים בציבור לצורך קבלת זכויות סוציאליות, זכויות ירושה ואחרות הקבועות בחוק, נדרשים להוכיח את דבר היותם ידועים בציבור. ההוכחה היא עניין שבעובדה, שיש להוכיחו בראיות. קושי מיוחד בהוכחה קם כאשר אחד מבני הזוג כבר נפטר.

הזכויות השונות:
ידועים בציבור זכאים היום לזכויות סוציאליות על פי חוק. אלא אינם עוד נחלתם של אנשים נשואים בלבד, אולם נדרשת לכך קביעה מפורשת בחוקים השונים. חוקים סוציאליים וחוקי הביטוח הלאומי מכירים במוסד הידועים בציבור לעניין ביטוח זקנה, ביטוח שארים וכו'. הידוע בציבור של מי שנפטר זכאי לעיתים לגמלה. לעניין תשלומי מס, עדיף מבחינה כלכלית מצבם של הידועים בציבור על מצבם של בני זוג נשואים ובייחוד לבעלי הכנסות גבוהות, זאת מכיוון שפקודת מס הכנסה מחשבת לעתים הכנסת בני זוג במשותף. כללי החישוב המאוחד שהמיסוי עליו גבוה אינם חלים על ידועים בציבור.

הזכות למזונות:
לידועים בציבור הזכות למזונות מהעיזבון עם פטירתו של אחד מבני הזוג. לשם כך דורש המחוקק כי יוכחו העובדות הבאות: חיי משפחה; משק בית משותף; שאינם נשואים זה לזה, ואף אחד מהם איננו נשוי לאחר. בעת החיים המשותפים מוכרת היום בפסיקה זכותם ההדדית של בני זוג הידועים בציבור לקבל מזונות האחד ממשנהו. הפסיקה גם מכירה בזכותם של בני זוג ליהנות מדמי הסתגלות לאחר פירוד. עד לא מכבר, הייתה אישה יכולה לדרוש מזונות מבן זוגה רק בתנאי שנערך בניהם הסכם המבטיח את מזונותיה, או אם התקיים בניהם הסכם מכללא המלמד על התחייבות בן הזוג לזון אותה.

הזכות לרכוש:
ידועים בציבור יכולים לכרות הסכם לחיים משותפים וכן לערוך ביניהם הסכם ממון שיקבל תוקף של פסק דין, אל לא אישור על פי חוק יחסי ממון. כשהידועים בציבור נפרדים, או כשנפטר אחד מהם, חל ההסדר הרכושי לפי "חזקת השיתוף". על פי חזקה זו, הניתנת במקרים מסוימים לסתירה, מתבצעת חלוקה שוויונית של נכסי בני הזוג שנצברו על ידם במהלך חייהם המשותפים. לקביעת אופן החלוקה של הרכוש נבדקים המאמץ המשותף, משך החיים המשותפים, אופי החיים וכיוצא בזה. חזקת השיתוך ברכוש כוללת גם חזקה של שיתוף בחובות שנצברו במהלך החיים המשותפים.

זכויות נוספות:
בנוסף לחוקים המזכירים את הידועים בציבור במפורש ייתכנו זכויות של הידועים בציבור מכוח הדין הכללי, כגון דיני הנזיקין, דיני עשיית עושר ולא במשפט, דיני החוזים ועוד. רוב החוקים העוסקים בידועים בציבור דנים ביחסים שבין גבר לאישה. עם זאת, זוגות חד – מיניים זוכים גם הם היום להכרה כידועים בציבור.

זכויותיהם של ילדים:
ילד שנולד מחוץ למסגרת הנישואים לידועים בציבור זוכה ליחס משפטי זהה לזה של ילד שנולד בתוך מסגרת הנישואים. כך לעניין אפוטרופסות, חיוב במזונות הילד ודיני הירושה. ילדם של ידועים בציבור יכול לשאת את שם משפחתו של אביו אם מי מבני הזוג חפץ בכך.

שם המשפחה:
הידועה בציבור יכולה לשנות את שם משפחתה לשמו של בן זוגה, ונדרש אישור של שר הפנים. סירוב האישה החוקית של הידוע בציבור לשינוי השם אינו מהווה מכשול בפני השם המבוקש.

שונות:
קשר בין -אישי הוא לעולם הדדי. מפגש רצונות בין שניים הבונים יחדיו את מערכת היחסים האינטימית שבניהם. בעת ניתוק הקשר קורה לפעמים שאחד מן הצדדים, בדרך כלל זה שהעול הכלכלי מונח על כתפיו, מבקש להתנער ממחויבויות שנטל על עצמו. הדרך הנכונה להימנע מחילוקי דעות עתידיים בשאלת טיבו וטבעו של הקשר היא על ידי עריכת הסכם המבסס את היחסים הזוגיים. המלצה זו נכונה כפל כפליים בנסיבות בהן מתעורר החשש כי לימים יורשי בני הזוג יבקשו להתנער מהקשרים האמיצים שקיימו בני הזוג בחייהם, כדי שלא להפסיד נתח בירושה. כאשר השאלה מה היה טיבה של מערכת יחסים שקיימו בני זוג בניהם, בחדרי חדרים, מונחת לפתחו של בית המשפט, וכאשר אין מפגש רצונות ברור, מידת ההוכחה היא המכרעת. עם זאת, לא ניתן להימנע מכך שכל שופט ישלב בעמדת הדין, בפירוש החוק ובבחינת הראיות גם את השקפת עולמו האישית.