לקביעת פגישת ייעוץ

תוכן עניינים

הליך עתירה לבג”ץ נגד בית הדין הרבני הגדול

מאז ומתמיד הכלל המנחה היה כי בג”ץ אינו מתערב בפסקי דין של בית הדין הרבני הגדול, אלא במקרים חריגים מאוד. בשנים האחרונות, נראה כי מגמה זו הולכת ומתגברת וניתן לראות כי בג”ץ מצמצם עוד יותר את המקרים בהם הוא מתערב בהחלטות בתי הדין הרבניים.

בתי הדין הרבניים

לצדם של בתי המשפט האזרחיים, פועלים גם בתי הדין הרבניים הפוסקים על פי דין תורה. ישנם בתי דין אזוריים וכן ערכאת ערעור שהיא בית הדין הרבני הגדול. אליה ניתן לערער על פסק דין שניתן בבית דין אזורי. ערכאות אלו דנות בכל הנוגע לבירור יהדות וגיור וכן בענייני נישואין וגירושין. שם, לבית הדין הרבני סמכות בלעדית לעניין סידור הגט ותביעה למדור ספציפי וביתר הנושאים, ישנה סמכות מקבילה בין בתי הדין הרבניים לבין בתי המשפט לענייני משפחה.

התערבות בג”ץ

במקרים רבים, משניתן פסק דין בבית הדין הרבני האזורי, מוגש ערעור לבית הדין הרבני הגדול. לרוב, מכבדים הצדדים את החלטתה של ערכאת הערעור ובזאת בא ההליך המשפטי לסיומו. אולם ישנם מקרים בהם תוגש עתירה לבג”ץ על פסק דינו של בית הדין הרבני הגדול. גישתו של בג”ץ בעניין זה היא חד משמעית. הוא אינו מתערב בהחלטותיהם של בתי הדין הרבניים, אלא במקרים חריגים מאוד. בשנים האחרונות נראה ששמרנותו של בג”ץ הולכת וגדלה משהוא דוחה את העתירות המוגשות לו בנימוקים קצרים כי הוא אינו משמש ערכאת ערעור על בתי הדין הרבניים.

האם בג”ץ הפך לשמרן יותר?

על פי הדין, בית המשפט העליון ביושבו כבג”ץ אכן אינו אמור להתערב בהחלטותיו של בית הדין הרבני הגדול אלא במקרים חריגים. אולם כלל זה נתון לפרשנות ונדמה כי בשנים האחרונות בוחר בג”ץ בגישה שמרנית ומצמצמת מאוד. אחת הדוגמאות לכך היא סירובו להתערב בפסק דין “הבוגדת” אשר בו קבע בית הדין הרבני הגדול כי אישה אינה זכאית למחצית מדירת המגורים שלה ושל בעלה בשל כך כי בגדה זו. פסק דין זה עורר מטבע הדברים סערה גדולה ועוד יותר מכך, כאשר בג”ץ דחה את העתירה שהוגשה לו בעניין זה ואישר את פסק הדין. כעת עולה התהייה האם מגמה זו תימשך או שבחלוף הזמן ישנה בג”ץ את גישתו וישרטט מחדש את גבולות ההתערבות שלו על פסקי דין של בתי הדין הדתיים.

בן גוריון 11, מגדל ויטה, בני ברק

משרד עורכי דין סגל שמחיוב למען הקהילה

לקביעת פגישת ייעוץ