מכוח החוק, (חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962) שני ההורים הם אפוטרופוסים לילדיהם הקטינים. כאמור, החלטות מהותיות המשפיעות על אורח חייהם של הקטינים חייבות להיעשות בידיעת ובהסכמת שני ההורים ללא כל קשר להגדרת משמורת הקטינים.

במקרים בהם ישנו חשש כנה לכך שבכוונת ההורה המשמורן/המשמורן המשותף להעתיק את מקום מגוריו יחד עם הקטינים למרחק אשר עלול לפגוע בקיומו של הקשר הרציף עם ההורה האחר ובמקרים בהם ההורה המשמורן כבר העתיק את מקום מגוריו, על ההורה האחר לפנות אל בית המשפט בבקשה להשיב את המצב לקדמותו בצו עשה. בית המשפט יבחן את סיבת המעבר, האם הצד העותר ידע ויכול היה למנוע את העתקת המגורים בטרם הפניה אל הערכאה המשפטית וכמה זמן חלף מרגע העתקת מקום המגורים ועד להגשת הבקשה. לזמן שחלף מרגע העתקת מקום המגורים ועד לרגע הגשת הבקשה ישנה חשיבות רבה.

צו למניעת מעבר מגורים – בש"א 54727-09