חלוקת הרכוש בגירושין תתבצע בדרך של איזון משאבים, אלא אם גיבשו בני הזוג הסכמה אחרת. מונח זה משמעו חלוקה שווה של הרכוש המשותף של בני הזוג, אשר נצבר לאורך שנות הנישואין, כאשר הסדר זה חל על בני זוג שנישאו לאחר 1.1.1974.
מהו איזון משאבים?
זהו כלל משפטי הנקבע במסגרת חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973. על פיו, בעת גירושין, יחולק הרכוש המשותף בין בני הזוג שווה בשווה. מדובר בכל סוגי הרכוש, החל במכוניות, במטלטלין ובדירת המגורים וכלה בחשבונות הבנק, הפנסיה והזכויות הסוציאליות. הסדר זה חל על זוגות שנישאו לאחר 1.1.1974 ומה בדבר מי שנישא קודם לכן? עליו תחול חזקת השיתוף הקובעת באופן עקרוני הסדר דומה של חלוקה שווה של הרכוש המשותף. ההבדל המרכזי בין שני ההסדרים הוא במועד שבו ניתן לבצע את ההפרדה הרכושית. במקרה של איזון משאבים תבוצע חלוקת הרכוש ככלל, רק עם פקיעת הנישואין. לעומת זאת בהסדר של חזקת השיתוף אין הגדרה ספציפית לעניין זה ולכן ניתן לבצע הפרדה קניינית בכל עת.
מהו דינם של חובות?
כאשר אנו מדברים על חלוקת רכוש בגירושין, הכוונה הנה לא רק לזכויות אלא גם לחובות. לכן, אם בני הזוג צברו חובות משותפים לאורך שנות הנישואין, גם אלו יחולקו ביניהם שווה בשווה והם יהיו חייבים יחד בפרעון שלהם. אולם יש לשים לב כי מדובר רק בחובות משותפים, אשר נוצרו במסגרת הוצאות משק הבית המשותף. ככל שמי מבני הזוג יצר חוב אישי וניתן להוכיח זאת, הרי שהצד השני יהיה פטור ממנו ולא ניתן יהיה לחייבו בו. חובות אישיים הנם כאלו שנוצרו בשל פעילות בלתי חוקית כגון הימורים או בשל התמכרות אסורה כגון אלכוהול או סמים. כמו כן, לא פעם מתברר כי מקור חוב מסוים הוא בשל רומן שניהל אחד מבני הזוג, למותר לציין כי מדובר בחוב אישי והוא יוטל אך ורק על בן הזוג שיצר אותו.
דירה שנקנתה טרם הנישואין
כאמור מעלה, כלל איזון המשאבים מתייחס לרכוש המשותף של בני הזוג, אשר נצבר לאחר שנישאו. משכך, על פניו כל נכס שנרכש לפני הנישואין אינו נחשב לנכס משותף ולפיכך, לא ייכלל בחלוקת הרכוש. אולם, כאשר מוכחת כוונת שיתוף בנכס ספציפי, יוכל הצד השני לטעון לזכויות בו. למצב זה יש השלכות כלכליות מרחיקות לכת, בפרט עת שמדובר על נכס יקר ערך כדוגמת דירה שנרכשה טרם הנישואין. היה ובני הזוג חיו יחד בדירה זו או השכירו אותה לצד שלישי והכנסות שכר הדירה שימשו למחייתם, הפכה הדירה לנכס משותף ותיכנס לאיזון המשאבים בין בני הזוג. זאת למרות העובדה שהיא נרכשה לפני שבני הזוג נישאו או אף הכירו. זוהי אחת הסיבות המובילות זוגות רבים להחלטה לחתום על הסכם ממון.
עריכת הסכם ממון
הסדר איזון משאבים קובע כאמור חלוקה שווה של הרכוש המשותף בין בני הזוג. אולם, גם נכס שנרכש לפני הנישואין יכול להפוך לנכס משותף, אם הוכחה בו כוונת שיתוף כפי שהדגמנו זאת לגבי דירת מגורים. הדרך היחידה למנוע מצב זה ולהגן על רכוש אישי מפני הכללתו בחלוקת הרכוש היא על ידי עריכת הסכם ממון. במסגרתו, תבוצע הפרדה בין רכוש משותף לבין רכוש פרטי, כאשר הראשון יתחלק בין הצדדים שווה בשווה, או באופן אחר אם יבחרו בכך, בעוד שהרכוש האישי יחזור לבעלות בלעדית של הצד שרכש אותו ולבן הזוג לא יהיו זכויות בו. הסכם ממון יתייחס הן לרכוש הקיים במועד עריכת ההסכם והן לרכוש העתידי, שהרי מדובר בחוזה הצופה פני עתיד ואשר יקבל נפקות רק במקרה של גירושין.
