מינוי אפוטרופוס: מתי ואיך

אפוטרופוס הוא מי שמוסמך לדאוג לענייניו של אדם אחר ולפעול בשמו. המונח משמש בשני הקשרים שונים מאוד: אפוטרופסות טבעית של הורים על ילדיהם הקטינים, שקיימת מכוח החוק בלי שום הליך, ומינוי אפוטרופוס בצו של בית המשפט, לקטין או לבגיר שאינו יכול לדאוג לענייניו. במדריך הזה נסביר מתי ממנים אפוטרופוס, איך ההליך עובד, מה בית המשפט שוקל ואילו חלופות קיימות, ובראשן ייפוי כוח מתמשך.

אפוטרופסות טבעית: הורים וילדיהם הקטינים

לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962, ההורים הם האפוטרופסים הטבעיים של ילדיהם הקטינים (סעיף 14). האפוטרופסות כוללת את החובה והזכות לדאוג לצורכי הקטין, לרבות חינוכו, לימודיו והכשרתו, ושמירה על נכסיו, ולצידה הרשות להחזיק בקטין, לקבוע את מקום מגוריו ולייצג אותו (סעיף 15). אין צורך בצו כדי להיות אפוטרופוס של הילד שלך.

האפוטרופסות לא מסתיימת כשההורים נפרדים. שני ההורים נשארים אפוטרופסים, והחוק מחייב אותם לפעול בהסכמה בעניינים הנתונים לאפוטרופסותם. כשהם לא מסכימים, אפשר לפנות לבית המשפט שיכריע. לכן, גם כשהילדים נמצאים רוב הזמן אצל הורה אחד, החלטות מהותיות על חינוך, טיפול רפואי או רכוש הילד אמורות להתקבל בשיתוף. שאלת חלוקת הזמנים בין ההורים היא נושא נפרד, שמוסבר בעמוד על אחריות הורית וזמני שהות אחרי פרידה.

מתי ממנים אפוטרופוס לקטין

בית המשפט רשאי למנות אפוטרופוס לקטין, בין היתר, כששני ההורים נפטרו, כשהאפוטרופסות נשללה מהם או הוגבלה, או כשהם אינם מסוגלים או נמנעים בלי סיבה סבירה למלא את חובותיהם כלפי הילד (סעיף 33). במינוי כזה בית המשפט ייתן עדיפות לבן משפחה מתאים, כמו אח או אחות, סבא או סבתא, דוד או דודה, או בן הזוג של הורה, אלא אם טובת הקטין מחייבת אחרת (סעיף 35).

בני משפחה אינם הופכים לאפוטרופסים רק משום שהילד שוהה אצלם. בתיק שניהלו עו"ד אסי סגל ועו"ד שי שמחיוב, בית המשפט המחוזי (2021) דחה את טענת הסבים מצד האם שהם האפוטרופסים של ארבע נכדותיהם, קבע שאין לקטינות אפוטרופסים מלבד הוריהן, והורה על חזרתן לאביהן בארה"ב. פרטים בפוסט על דחיית תביעת האפוטרופסות.

מינוי אפוטרופוס לבגיר: מתי

אצל בגירים, אפוטרופוס ממונה לאדם שאינו יכול, דרך קבע או באופן זמני, לדאוג לענייניו, כולם או חלקם, ואין מי שמוסמך ומוכן לדאוג להם במקומו. למשל, אדם עם דמנציה מתקדמת, אדם עם מוגבלות שכלית או נפשית קשה, או מי שנפגע בתאונה ואינו מסוגל לנהל את ענייניו.

מינוי אפוטרופוס פוגע בעצמאות של האדם, ולכן החוק קובע תנאים מצטברים. בית המשפט לא ימנה אפוטרופוס לבגיר אלא אם השתכנע שבלי מינוי עלולים להיפגע זכויותיו או צרכיו, שלא הופקד ייפוי כוח מתמשך בעניינים שבהם מתבקש המינוי, ושאין דרך פחות מגבילה להשיג את המטרה, כולל מינוי תומך בקבלת החלטות (סעיף 33א).

מינוי אפוטרופוס: איך ההליך עובד

1. מי מגיש: בן הזוג או קרוב משפחה, היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו, ולפי אתר השירותים הממשלתיים גם תאגיד.
2. איפה: בבית המשפט לענייני משפחה. אפשר לבקש מינוי קבוע, מינוי זמני או שניהם.
3. מה מצרפים: טופס בקשה, תצהיר, ומסמכים רפואיים שמתארים את מצבו של האדם, לצד כל מסמך אחר שתומך בבקשה.
4. שמיעת האדם: לפני המינוי, בית המשפט ישמע את דעת האדם שלו מבקשים למנות אפוטרופוס, אם הוא מסוגל להבין בדבר וניתן לברר את דעתו (סעיף 36).
5. הסכמת האפוטרופוס: רק מי שהסכים לכך יכול להתמנות (סעיף 37).

מה בית המשפט קובע בצו

הצו אינו "הכול או כלום". בית המשפט מפרט באילו עניינים יפעל האפוטרופוס: עניין מסוים, עניינים רפואיים, עניינים אישיים או ענייני רכוש. הוא נדרש לצמצם ככל האפשר את העניינים שנמסרים לאפוטרופוס, ולשקול גם את קיצור תקופת המינוי. אפשר למנות יותר מאפוטרופוס אחד ולחלק ביניהם את התפקידים.

באשר לזהות האפוטרופוס, בית המשפט ימנה את מי שנראה לו המתאים ביותר לטובת האדם, תוך התחשבות ברצונו (סעיף 35). לרוב זה בן משפחה, אבל כשיש סכסוך במשפחה או שאין מועמד מתאים, אפשר למנות אפוטרופוס מקצועי, תאגיד או את האפוטרופוס הכללי. אדם יכול גם לתת מראש הנחיות מקדימות שבהן יציין את מי הוא מבקש שימונה לו כאפוטרופוס, אם יידרש.

מתיקי המשרד: בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (2019) קיבל חלקית ערעור, ומינוי אפוטרופוס זמני לאם קוצר ל-9 חודשים. פרטים מזהים הושמטו. כל מקרה נבחן לגופו, ותוצאות בתיקים קודמים אינן מבטיחות תוצאה דומה בתיק אחר.

חובות האפוטרופוס אחרי המינוי

המינוי הוא תחילת הדרך, לא סופה. אפוטרופוס צריך לפעול לטובת האדם ולשמור על זכויותיו, והוא נתון לפיקוח של האפוטרופוס הכללי. בין היתר, החוק מחייב אותו להגיש לאפוטרופוס הכללי, בתוך 30 יום מהמינוי, פירוט של נכסי האדם וחובותיו (סעיף 51), לנהל חשבונות ולהגיש דין וחשבון לפחות פעם בשנה ובסיום התפקיד (סעיף 53), אלא אם קיבל פטור לפי הנהלים. פעולות מסוימות, כמו מכירת דירה, מחייבות אישור מראש של בית המשפט. אפוטרופוס שלא ממלא את חובותיו עלול להיות מוחלף, ואף לשאת באחריות לנזק שגרם.

תומך בקבלת החלטות

יש אנשים שזקוקים לעזרה, אבל מסוגלים לקבל החלטות בעצמם אם מקבלים תמיכה. במקרים כאלה בית המשפט רשאי למנות תומך בקבלת החלטות (סעיף 67ב). התומך עוזר לקבל מידע מגופים שונים, להבין אותו ואת החלופות, ולממש את ההחלטות. הוא אינו מחליט בשם האדם. ההחלטה נשארת כולה בידי הנתמך.

ייפוי כוח מתמשך: החלופה שמתכננים מראש

הדרך הטובה ביותר להימנע מהליך מינוי אפוטרופוס היא לתכנן מראש. בייפוי כוח מתמשך, אדם בגיר וכשיר בוחר בעצמו מי יפעל בשמו אם בעתיד לא יוכל לדאוג לענייניו, ובאילו עניינים: אישיים, רפואיים, רכושיים או כולם. ייפוי הכוח מופקד אצל האפוטרופוס הכללי. כשהופקד ייפוי כוח מתמשך, בית המשפט לא ימנה אפוטרופוס באותם עניינים, אלא בנסיבות חריגות שהחוק מפרט.

במשרד, עו"ד נטלי לביא חלפון מוסמכת לערוך ייפוי כוח מתמשך. מידע נוסף בעמוד על ייפוי כוח מתמשך.

שאלות נפוצות על מינוי אפוטרופוס

האם הורים צריכים צו כדי להיות אפוטרופסים של הילדים?

לא. הורים הם האפוטרופסים הטבעיים של ילדיהם הקטינים מכוח החוק, וזה נשאר כך גם אחרי פרידה או גירושין.

מי יכול להגיש בקשה למינוי אפוטרופוס לבגיר?

בן הזוג או קרוב משפחה, היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו, ובמקרים מסוימים גם תאגיד. הבקשה מוגשת לבית המשפט לענייני משפחה.

מה ההבדל בין אפוטרופוס לבין מיופה כוח מתמשך?

אפוטרופוס ממונה בצו של בית המשפט. מיופה כוח מתמשך נבחר מראש בידי האדם עצמו, כשהוא עוד כשיר, ולכן ייפוי כוח מתמשך מאפשר לשמור על רצונו של האדם ומייתר במקרים רבים את הצורך בהליך משפטי.

אפשר להגביל את סמכויות האפוטרופוס?

כן. החוק מחייב את בית המשפט לצמצם ככל האפשר את העניינים שנמסרים לאפוטרופוס ולשקול לקצר את תקופת המינוי.

לייעוץ בנושא מינוי אפוטרופוס

משרד סגל שמחיוב ושות׳ מלווה משפחות בבקשות למינוי אפוטרופוס, בהתנגדות למינוי ובעריכת ייפוי כוח מתמשך. לתיאום פגישת ייעוץ: 03-547-5778.