חלוקת הרכוש מהווה מטבע הדברים חלק מרכזי בהליך הגירושין. סוגיה זו יכולה להיות מורכבת מאוד בחלק מן המקרים, כך למשל כאשר מדובר על גירושי הייטק. אז מלבד חלוקת הנכסים הקונבנציונליים, יש לחלק בין בני הזוג נכסים לא מוחשיים כגון אופציות ומוניטין. איך עושים זאת?
חלוקת אופציות- מה זה אומר?
בישראל מקובל מאוד לתגמל עובדים בחברות הייטק על ידי מתן אופציות. פירוש הדבר הוא האפשרות לרכוש מניות של החברה, במחיר ידוע וקבוע מראש. בעת גירושין, הזכויות הסוציאליות של בני הזוג נכללות בחלוקת הרכוש וכך גם אופציות אשר ניתנו למי מהצדדים במסגרת עבודתו. לאור הפוטנציאל הכספי הגלום בהן, מתעוררת לא פעם מחלוקת בין בני הזוג, כיצד יש לחלק את האופציות ביניהם במסגרת איזון המשאבים ובפרט, מהו המועד להערכת השווי של האופציות. הכלל הבסיסי בחלוקת הרכוש בגירושין הוא כי מועד הקרע בין הצדדים הוא המועד להערכת השווי, אך האם כלל זה חל גם כאשר אנו עוסקים בחלוקת אופציות בגירושין? מיד נראה.
מהו המועד להערכת השווי?
ישנן למעשה שתי אפשרויות לקביעת המועד להערכת השווי של אופציות. האחת היא מועד הקרע בין בני הזוג וזהו למעשה הכלל המוביל בעת חלוקת רכוש על פי חוק יחסי ממון. הרציונל שבו הוא כי אז ניתן יהיה לבצע הפרדה קניינית סופית בין בני הזוג ולא להותיר עניינים פתוחים המשמרים את הקשר ביניהם. האפשרות השנייה היא מועד מימושן בפועל של האופציות, שלעיתים קרובות טרם הגיע בעת גירושי בני הזוג. כך, שני הצדדים יכולים ליהנות ממלוא הפוטנציאל הכלכלי של האופציות, אך מנגד, הדבר אינו מאפשר לנתק את הקשר הכלכלי בין בני הזוג.
כלל הפרידה הנקייה
כאשר על בני הזוג חל חוק יחסי ממון (כלומר כי לא חתמו ביניהם על הסכם ממון המתנה עליו) מבוצע איזון משאבים. במסגרתו, יחולק הרכוש בין בני הזוג על פי מועד הקרע, המאפשר פרידה נקייה בין בני הזוג, ללא הותרת קשר כלכלי ביניהם. כלל זה חל על כל הנכסים המשותפים של בני הזוג ועל כן הנו חל גם לעניין חלוקת אופציות. עם זאת, בית המשפט רשאי לקבוע מועד אחר להארכת שוויו של כל נכס, היכן שיש בדבר כדי לקפח את מי מהצדדים באופן בלתי סביר. כאשר עסקינן באופציות לרכישת מניות, הרי שערכן האמיתי של האופציות מתגבש רק בעת מימושן. על כן, כאשר זה רחוק ממועד הקרע, יש לבצע הערכת שווי במועד המימוש בפועל.
חלוקת מוניטין
בלא מעט מהליכי הגירושין ובפרט בגירושי הייטק, עולה גם הסוגיה של חלוקת מוניטין. הכוונה היא להישגים המקצועיים, לגובה השכר ופוטנציאל ההשתכרות של אחד מבני הזוג, אשר נתפסים כנכס לכל דבר שיש לחלק בין הצדדים בעת גירושין. אימתי? כאשר לצד השני יש חלק מהותי בצבירת אותו מוניטין, על ידי כך שוויתר על פיתוח קריירה עצמאית ודאג לילדים ולבית, על מנת שהצד השני יוכל להתקדם מבחינה מקצועית. כאשר מצב דברים זה יצר פער כלכלי משמעותי בין הצדדים, אזי בעת גירושין, על הצד בעל המוניטין לפצות את הצד השני כחלק מאיזון המשאבים. הרציונל שבכך הוא כפול: האחד, משום שמאמציו וויתוריו של בן הזוג אפשרו לאחר להצליח ולצבור את המוניטין ממנו ייהנה שנים קדימה והשני הוא כי סיכוייו כעת, עם הפרידה, להשלים את הפער ולעלות בסולם השכר הוא קטן מאוד, אם קיים בכלל ומכאן ההצדקה לפצותו על כך.
