מי שרוצה לפתוח הליך משפטי בסכסוך משפחתי, למשל גירושין, מזונות, חלוקת רכוש או זמני שהות של ילדים, לא מתחיל בתביעה. הצעד הראשון הוא בקשה ליישוב סכסוך. החובה הזו נקבעה בחוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע"ה-2014, שנכנס לתוקף ב-17 ביולי 2016. החוק נחקק במקור כהוראת שעה, ובתיקון משנת התש"ף (2020) הפך להסדר קבוע.
הבקשה נראית כמו טופס טכני, אבל יש לה השלכות של ממש: היא פותחת תקופת עיכוב הליכים, מזמנת את שני הצדדים ליחידת הסיוע וקובעת מי יקבל את הזכות להגיש תביעה ראשון. במדריך הזה נסביר מה מגישים ואיך, מה קורה בפגישות המהו"ת, מה מותר לעשות בזמן עיכוב ההליכים, אילו חריגים קיימים ואילו טעויות כדאי להכיר מראש.
מהי בקשה ליישוב סכסוך
בקשה ליישוב סכסוך היא בקשה שמוגשת לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הדתי (אצל יהודים, בית הדין הרבני) לפני הגשת תביעה. מטרת החוק היא לעזור לבני זוג ולהורים וילדיהם ליישב את הסכסוך בהסכמה, ולצמצם את הצורך בהתדיינות בבית המשפט, תוך התחשבות בטובת הילדים.
חשוב להבין שהבקשה אינה תביעה. החוק קובע במפורש שהבקשה לא תכלול טענות או עובדות בקשר לסכסוך או בקשר לסמכות השיפוט. היא רק מודיעה שיש סכסוך משפחתי ומפעילה את המנגנון של יחידת הסיוע.
על אילו סכסוכים חלה החובה
החובה חלה על סכסוך בין בני זוג, בני זוג לשעבר, הורים וילדיהם, באחד העניינים האלה:
- ענייני נישואין וגירושין, למעט תביעת גירושין שמוגשת בהסכמת שני הצדדים.
- יחסי ממון ותביעות כספיות או רכושיות שנובעות מהקשר בין בני הזוג, חוץ מענייני צוואות, ירושות ועיזבונות.
- מזונות ומדור של בן זוג או של ילד, כולל מזונות זמניים.
- מזונות או מדור של צעיר עד גיל 21, או סכסוך בינו לבין הוריו.
- כל עניין הנוגע לילד, חוץ מתביעה להחזרת ילד חטוף לפי אמנת האג.
- אבהות או אמהות, כשהתביעה לא הוגשה בהסכמה.
החוק אינו חל כשמקום המגורים של אחד הצדדים אינו בישראל, בהליך שהמדינה צד לו (למעט תביעות אבהות ואמהות מסוימות), ובהליכים לפי החוק למניעת אלימות במשפחה או החוק למניעת הטרדה מאיימת. כלומר, מי שזקוק לצו הגנה לא צריך לעבור קודם דרך בקשה ליישוב סכסוך.
איך מגישים בקשה ליישוב סכסוך: טופס, ערכאה ואגרה
- הטופס: הבקשה מוגשת על גבי הטופס שנקבע בתקנות להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע"ו-2016 (טופס 1 בתוספת לתקנות). הגשה לבית הדין הרבני אפשרית באופן מקוון, בדואר אלקטרוני או במזכירות בית הדין. יש לצרף צילום תעודת זהות עם ספח.
- הערכאה: מגישים לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הדתי שבתחום השיפוט שלו נמצא מקום המגורים המשותף של בני הזוג, או מקום המגורים המשותף האחרון שלהם.
- אגרה: הגשת הבקשה כרוכה בתשלום אגרה. אפשר לבקש פטור או הנחה, ומי שמיוצג על ידי הסיוע המשפטי פטור מהאגרה. השירות ביחידת הסיוע עצמה ניתן ללא תשלום.
נקודה שרבים מפספסים: המקום שבו מוגשת הבקשה ליישוב סכסוך אינו קובע לבדו היכן תתנהל התביעה. ההכרעה הזו מתקבלת בשלב הגשת התביעה, ושם יש יתרון ברור למי שהגיש את הבקשה ראשון. לכן כדאי לגבש אסטרטגיה עוד לפני ההגשה.
עיכוב הליכים: מה מותר ומה אסור
מרגע הגשת הבקשה חל עיכוב הליכים. בתקופה הזו אף צד לא יכול להגיש תביעה בעניין של הסכסוך המשפחתי לשום ערכאה, ואף ערכאה לא תדון בתביעה כזו, כולל בשאלה מי מוסמך לדון בה.
לפי החוק, תקופת עיכוב ההליכים היא 45 ימים מיום הגשת הבקשה, או 60 ימים אם יחידת הסיוע האריכה את התקופה. אליה מצטרפים הימים שבהם הצדדים מודיעים אם ימשיכו בהליך חלופי, ו-15 ימים נוספים שבהם רק מגיש הבקשה רשאי להגיש תביעה. באתר בתי הדין הרבניים מוצג פרק הזמן עד שהדרך פתוחה לשני הצדדים כ-60 ימים, או 75 ימים אם הייתה הארכה. ימי ראש השנה, יום הכיפורים, חג הסוכות (י"ד עד כ"ב בתשרי) ופסח (י"ד עד כ"א בניסן) אינם נספרים.
במקרים חריגים הערכאה יכולה לקצר את עיכוב ההליכים, למשל כשכתובת הצד השני לא ידועה או שהוא נמצא בחו"ל, כשאחד הצדדים אסיר או עצור, כשאישה שוהה במקלט לנשים מוכות, או כשהוגש נגד הצד השני כתב אישום בעבירות אלימות או מין כלפי בן הזוג או הילדים. היא יכולה גם להאריך את העיכוב, למשל כשהצד השני ביטל פגישות או לא הגיע אליהן בחוסר תום לב, או בגלל אבל או מחלה. בקשה כזו מוגשת על טופס ייעודי (טופס 7).
פגישות מהו"ת ביחידת הסיוע
אחרי הגשת הבקשה מוזמנים שני הצדדים ליחידת הסיוע שליד הערכאה, לעד ארבע פגישות מהו"ת: מידע, היכרות ותיאום. יחידת הסיוע שייכת למשרד הרווחה, וצוות היחידה ניטרלי: הוא לא מייצג אף צד ולא מכריע ביניהם.
- כל הפגישות מתקיימות בתוך 45 ימים מיום הגשת הבקשה. יחידת הסיוע רשאית להאריך את התקופה פעם אחת ב-15 ימים, והיא יכולה גם להסתפק בפחות פגישות.
- ההגעה חובה. הזמנה לפגישת מהו"ת דינה כהזמנה לדיון בבית משפט. היחידה מדווחת לערכאה מי הגיע ומי לא, ועל צד שלא התייצב אפשר להטיל הוצאות, להאריך את עיכוב ההליכים ואף למחוק בקשה או תביעה שהגיש.
- לפגישה הראשונה מגיעים בני הזוג לבד. מהפגישה השנייה אפשר להגיע עם עורך דין.
- אנשי היחידה יכולים להיפגש עם כל צד בנפרד, ובחלק מהפגישות משתתף גם עורך דין מטעם היחידה בעל ניסיון בדיני משפחה.
- הפגישות כוללות מידע על ההליכים המשפטיים והשלכותיהם, היכרות עם צורכי הצדדים וטובת הילדים, מידע על דרכים להסכמה כמו גישור, טיפול זוגי או גירושין בשיתוף פעולה, ולעיתים גם הסדרים מוסכמים בעניין הילדים.
- על תוכן הפגישות חל חיסיון. היחידה חייבת לאפשר לצדדים להתייעץ עם עורכי דינם לפני שהם מתחייבים למשהו.
- אם עולה חשש לשלום של ילד, עובד היחידה רשאי להמליץ לערכאה על צעדים, כמו תסקיר עובד סוציאלי או מינוי אפוטרופוס לדין.
מה קורה אחרי פגישות המהו"ת
אם הגעתם להסכמה: אפשר לפנות לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין כדי לתת להסכם תוקף של פסק דין. על מה כדאי להקפיד בהסכם כזה הסברנו במדריך הסכם גירושין: מה חייב להיכלל ואיך מאשרים.
אם לא הגעתם להסכמה: בתוך חמישה ימים מהפגישה האחרונה כל צד מודיע ליחידת הסיוע (בטופס 3) אם הוא מעוניין בהליך חלופי, כמו גישור או טיפול. אם שני הצדדים בוחרים בהליך חלופי, הם יכולים להסכים בכתב על הארכת עיכוב ההליכים. שכר הטרחה של מגשר פרטי משולם על ידי הצדדים, אבל מי שזכאי לסיוע משפטי עשוי לקבל השתתפות בו.
אם אין המשך הליך מוסכם: בתום התקופות, לצד שהגיש ראשון את הבקשה יש 15 ימים להגיש תביעה לכל ערכאה שמוסמכת לדון בעניין, בתנאי שהגיע לפגישות המהו"ת. אם לא הגיש תביעה, או הגיש רק על חלק מהנושאים, הצד השני רשאי להגיש תביעה בנושאים שנותרו לערכאה שהוא בוחר. כאן נכנס לתמונה מרוץ הסמכויות בין בית המשפט לענייני משפחה לבית הדין הרבני, ולכן ה-15 ימים האלה הם זמן יקר.
יש מצבים שבהם אפשר להגיש תביעה בלי בקשה חדשה: כשבשנה שקדמה להגשת התביעה כבר הוגשה בקשה בין אותם צדדים, המבקש הגיע לפגישות והתקופות חלפו, או כשכבר מתנהלת בין הצדדים תביעה בסכסוך משפחתי (או שהסתיימה בשנה האחרונה). כל עוד בקשה ליישוב סכסוך תלויה ועומדת, אי אפשר להגיש בקשה נוספת.
חריגים: סעד דחוף וסעד זמני
עיכוב ההליכים לא משאיר אתכם בלי הגנה. גם אחרי הגשת הבקשה אפשר לפנות בכל עת לערכאה המוסמכת בבקשה לסעד דחוף או זמני, בהם:
- אישור פעולה רפואית דחופה בילד, כשההורים לא מסכימים.
- הנפקת דרכון ויציאת ילד לחו"ל לפעילות חינוכית קבוצתית, או לצורך אחר שלא היה צפוי מראש, כשהיציאה אמורה להתקיים בתוך 30 ימים.
- רישום ילד למוסד חינוך סמוך לתחילת הלימודים.
- בקשה דחופה למזונות, כולל מזונות זמניים, או להבטחת קשר בין ילד להורה, כשהמתנה לפגישת המהו"ת הראשונה תגרום נזק. בית המשפט לענייני משפחה אמור להחליט בבקשה כזו בתוך 14 ימים.
- תביעת גירושין דחופה כשהנתבע, שגר בחו"ל, נמצא בישראל, או בנסיבות מיוחדות אחרות שבהן ההמתנה עלולה למנוע את הגירושין.
- סעד זמני לשמירת המצב הקיים, עיקול זמני וצו עיכוב יציאה מן הארץ.
בקשה לסעד דחוף מוגשת על טופס ייעודי (טופס 6) עם תצהיר, בצורה קצרה ותמציתית. הערכאה דנה רק בסעד המבוקש, וההחלטה בו לא קובעת מי מוסמך לדון בתביעה העיקרית. צו כזה עומד בתוקף חמישה חודשים, אלא אם נקבעה תקופה אחרת.
טעויות נפוצות בבקשה ליישוב סכסוך
- לכתוב בבקשה טענות. החוק אוסר זאת, וגם אין בזה תועלת. את הטענות שומרים לכתב התביעה.
- להגיש בלי תוכנית. מי שמגיש ראשון זוכה בזכות לבחור ערכאה. מי שמגיש בלי להחליט מראש היכן נכון לו לנהל את התיק עלול לבזבז את היתרון.
- לפספס את חלון 15 הימים. אחרי שהוא נסגר, גם הצד השני יכול לבחור ערכאה.
- לא להגיע לפגישת מהו"ת. מעבר להוצאות, צד שלא הגיע עלול לאבד את היתרון הדיוני.
- לחתום על הסכמות בלי ייעוץ. הסכמות שמגובשות ביחידת הסיוע יכולות לקבל תוקף של פסק דין. כדאי לבדוק כל נוסח עם עורך דין לפני חתימה.
- לבלבל בין מהו"ת לגישור. ההגעה לפגישות המהו"ת חובה. גישור ושאר ההליכים החלופיים הם רשות. על ההבדל הרחבנו במדריך גישור גירושין.
- לחכות עם מה שדחוף. מזונות זמניים, עיכוב יציאה מהארץ או שמירה על המצב הקיים אפשר לבקש כבר בתחילת הדרך.
איך עורך דין מלווה את ההליך
הליווי מתחיל לפני ההגשה: בדיקה אם החוק בכלל חל, איזו ערכאה עדיפה בנסיבות שלכם, ואילו סעדים דחופים צריך לבקש. אחר כך מכינים אתכם לפגישה הראשונה, שאליה תגיעו לבד, ומצטרפים מהפגישה השנייה אם צריך. אם ההליך לא מסתיים בהסכמה, מגישים את התביעה בזמן ובערכאה הנכונה. במשרד שלנו, עורך דין גירושין מלווה את התיק מהבקשה הראשונה ועד הליך הגירושין עצמו, בבית המשפט לענייני משפחה ובבית הדין הרבני.
שאלות נפוצות על בקשה ליישוב סכסוך
האם חייבים להגיש בקשה ליישוב סכסוך לפני תביעת גירושין?
כן, כששני בני הזוג גרים בישראל, אלא אם תביעת הגירושין מוגשת בהסכמת שניהם. בלי בקשה כזו אי אפשר להגיש תביעה בעניין גירושין, מזונות, רכוש או ילדים, למעט החריגים שהחוק קובע. בקשה לאישור הסכם אינה מחייבת בקשה ליישוב סכסוך.
כמה זמן נמשך עיכוב ההליכים?
לפי החוק, 45 ימים מיום ההגשה, או 60 ימים אם יחידת הסיוע האריכה, ובנוסף ימי ההודעה ו-15 הימים הבלעדיים של מגיש הבקשה. הערכאה יכולה לקצר או להאריך את התקופה במקרים חריגים.
אפשר לבקש מזונות זמניים בזמן עיכוב ההליכים?
כן. בקשה דחופה בעניין מזונות, כולל מזונות זמניים, אפשר להגיש למרות העיכוב, כשההמתנה תגרום נזק לצדדים או לילדים.
האם עורך דין יכול להשתתף בפגישות המהו"ת?
לא בפגישה הראשונה. מהפגישה השנייה כל צד רשאי להגיע עם עורך דין.
מה קורה אם הצד השני לא מגיע לפגישות?
יחידת הסיוע מדווחת על כך לערכאה. אפשר לבקש להאריך את עיכוב ההליכים, ועל הצד שלא הגיע אפשר להטיל הוצאות ולמחוק בקשות שהגיש.
צריכים להגיש בקשה ליישוב סכסוך?
אם אתם שוקלים להגיש בקשה, או שקיבלתם הזמנה לפגישת מהו"ת, כדאי לדבר עם עורך דין לפני הצעד הבא. משרד סגל שמחיוב ושות' עוסק בדיני משפחה ומייצג בבית המשפט לענייני משפחה ובבית הדין הרבני. לשיחת ייעוץ: 03-547-5778.