הליך מרוץ הסמכויות
אחת הסיבות למורכבותו של הליך הגירושין היא מרוץ הסמכויות. זוהי תופעה משפטית ייחודית, במסגרתה ניתנה בחוק סמכות מקבילה לשתי ערכאות שונות לדון בענייני הגירושין: בית המשפט לענייני משפחה מחד ובית הדין הרבני מאידך. על התופעה ומשמעותה עבור זוגות מתגרשים.
מרוץ הסמכויות – מה זה בעצם?
מערכת המשפט בנויה באופן כזה כי לכל בית משפט נתונה הסמכות לדון בעניינים מסוימים. כך, כל תביעה שאנו מבקשים להגיש, נוכל לדעת בצורה ברורה וחד משמעית מיהי הערכאה שאליה יש לפנות. בהליך הגירושין ישנה סמכות מקבילה לבית המשפט לענייני משפחה ולבית הדין הרבני לדון בכל הסוגיות המשפטיות: חלוקת הרכוש, משמורת הילדים ומזונות. זאת למעט סידור הגט, אשר הנו בסמכותה הייחודית של הרבנות. בעת קיומה של סמכות מקבילה, ללא קריטריונים כלשהם, נוצר מרוץ סמכויות. משמעותו כשמו, כי הראשון מבני הזוג אשר פונה למי מן הערכאות, רוכש לה את הסמכות לדון באותו העניין.
מהי משמעותו של מרוץ הסמכויות?
ההבדלים המהותיים בין שתי הערכאות, לצד העובדה כי לענייני הגירושין, יש השלכות כבדות משקל על בני הזוג, הופכים את מרוץ הסמכויות למהותי מאוד בהליך הגירושין. אנו מתייחסים כמובן לכך כי בעוד שבית המשפט לענייני משפחה פוסק על פי החקיקה האזרחית לרוב, הרי שבית הדין הרבני פוסק על פי דין תורה. בהכללה ניתן לומר כי הערכאה הראשונה ליברלית יותר ופתוחה לשינויים, בעוד שהערכאה השנייה יותר שמרנית בהחלטותיה ונצמדת להלכה שאינה תמיד מתאימה לימינו. המשמעות: אותו עניין יכול להסתיים בתוצאה משפטית שונה לגמרי, בהתאם לערכאה אליה פנינו.
איזו ערכאה עדיפה לכם?
במשך שנים, בתי הדין הרבניים היו בדרך כלל הכתובת הנכונה עבור הגבר בהליך הגירושין ואילו לאישה היה עדיף לרוב להגיש את התביעות השונות בבית המשפט לענייני משפחה. כיום, חלוקה גורפת זו כבר אינה נכונה ועורכי דין המייצגים בתיקי גירושין, בוחנים כל מקרה לגופו. חשוב לציין, כי כאשר נכנס לתוקפו החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), תשע"ה-2014, הייתה תקווה כי זה יביא לסיומו של מרוץ הסמכויות, אך למעשה הוא רק מעכב אותו. זאת משום שהצד שמקדים להגיש בקשה ליישוב סכסוך, מקבל את הזכות, אם הליך הגישור אינו נושא פרי, לבחור ראשון לאיזו ערכאה להגיש את תביעות הגירושין.
