כאשר מדברים על תביעות בין בני זוג, נהוג לחשוב בעיקר על תביעת מזונות ותביעת משמורת ילדים. אולם, במסגרתו של הליך הגירושין, עולה גם האפשרות של תביעת נזיקין, למשל בגין הוצאת לשון הרע ו/או סרבנות גט.
תביעת לשון הרע
אנשים רבים אינם מודעים לכך, אך הוצאת לשון הרע היא עוולה נזיקית המאפשרת לקבל פיצוי כספי ללא הוכחת נזק של עד 70 אלף שקלים. זאת בשל הקושי הראייתי בהוכחת הנזק שגורמת הוצאת לשון הרע לנפגע. החוק מכיר במגוון של מצבים שונים כהוצאת דיבה, לרבות במקרה של הגשת תלונת שווא במשטרה, כפי שקורה לא פעם בהליך הגירושין. מעשה זה מונע בדרך כלל מתוך רצון להקניט את בן/בת הזוג או להפעיל עליו לחץ לוותר על מי מזכויותיו. אולם הצד המגיש את התלונה, אינו ער לכך כי הגשת תלונת שווא היא עבירה פלילית וכן יכולה להקים עילת תביעה בגין לשון הרע. בעניין זה נציין, כי מה שנאמר במסגרת הדיונים המשפטיים בהליך הגירושין, פוגעני ככל שיהיה, אינו יכול לשמש עילה לתביעה, משום שפרסום זה קיבל הגנה בחוק. זאת על מנת שבעלי הדין יוכלו לדבר בחופשיות וכי בית המשפט יוכל לרדת לחקר האמת.
פיצוי נזיקי בגין סרבנות גט
סרבנות גט היא מצב שבו אחד מבני הזוג רוצה להתגרש ואילו השני מסרב למתן או קבלת הגט ובכך כובל את הצד השני לקשר הנישואין. מצב זה אפשרי בשל קביעתה של ההלכה כי גט חייב להינתן בהסכמת שני הצדדים. אין צורך להכביר במילים בדבר הפגיעה בכבוד האדם ובזכות החירות, אשר נגרמת למסורבי הגט, קל וחומר כאשר סרבן הגט הוא הבעל. אז, חלות על האישה הגבלות הלכתיות אשר הפרתן יכולה להביא לשלילת זכותה למזונות אישה. מתוך הבנה זו יצרו בתי המשפט לענייני משפחה עילת תביעה נזיקית בגין סרבנות גט. במסגרתה, יוכל בן/בת הזוג לדרוש פיצוי כספי מסרבן או מסרבנית הגט, בגין עוגמת הנפש שסרבנותם גרמה. גובה הפיצוי שיפסוק בית המשפט תלוי בנסיבות המקרה, ביניהן משך תקופת הסרבנות, השפעתה על חיי מסורב/ת הגט ועוד.
