הליך תלונות שווא בגירושין
מדובר באחת מן התופעות הקשות בהליכי גירושין והיא הופכת לשכיחה יותר ויותר בשנים האחרונות: הגשת תלונת שווא. זהו מצב שבו אחד מבני הזוג מגיש נגד האחר תלונה שקרית במשטרה. זאת במטרה לפגוע בו על רקע הפרידה, או לזכות ביתרון על פניו בהליך המשפטי, למשל בסוגיית המשמורת. כמו כן, לעיתים המניע לתלונת שווא בגירושין הוא ניכור הורי. מרבית תלונות השווא בגירושין, מוגשות על ידי נשים, הטוענות לאלימות מצד הבעל, אך ישנם כמובן גם מקרים של גברים המגישים תלונה כוזבת נגד האישה.
הגשת תלונת שווא בגירושין
כאשר בני זוג מחליטים להתגרש, כל צד שוכר עורך דין מטעמו על מנת להגן על זכויותיו בהליך המשפטי. זהו מהלך הדברים התקין, בו כל אחד מבני הזוג דואג לביתו, היות שעל הכף מונחות סוגיות בעלות משמעות רבה עבור בני הזוג. אולם, ישנם מקרים של גירושין, בהם אחד הצדדים נוקט בטקטיקה שאינה לגיטימית לצורך השגת מטרותיו. אחת השכיחות שבהן היא הגשת תלונת שווא. תופעה זו נפוצה יותר בקרב נשים המגישות תלונה כוזבת למשטרה נגד בן הזוג. מדובר בדרך כלל בתלונה על אלימות שנועדה להשיג יתרון בסוגיית משמורת הילדים בפרט, לשמש כקלף מיקוח בהליך המשפטי בכלל, או בשל רצון לפגוע בבעל מתוך קנטרנות או יצר נקמה. לתלונת שווא יש השלכות כבדות על הגבר, כפי שנסביר להלן. כמו כן, למרבה הבעייתיות, רשויות החוק אינן מעמידות לדין בני זוג בגין הגשת תלונת שווא גם כאשר מוכח שאכן מדובר בתלונה כוזבת ולמרות העובדה כי מדובר בעבירה פלילית.
מהי המשמעות של תלונת שווא?
אמנם, ישנם מקרים בהם הבעל מגיש תלונת שווא נגד האישה, אך לרוב, זוהי האישה הפונה למשטרה להגשת תלונה כוזבת נגד הבעל ועל כן נתמקד במשמעות הדבר עבור הגבר. בדרך כלל תטען האישה כי בן הזוג אלים כלפיה ו/או כלפי הילדים. מתוך רצון להגן על קורבנות אלימות ולשמור על ביטחונם, מתייחסים חוקרי המשטרה לכל תלונה כזו כאמיתית ופותחים בחקירה פלילית נגד הבעל. במסגרתה, לא אחת, הוא גם מורחק מן הבית ומהילדים, סנקציה חמורה מאוד הפוגעת בניהול החיים התקין ובקשר של האב עם ילדיו. חשוב להבין כי אף אם בסופו של יום, ההליך הפלילי אכן יסתיים בלא כלום ותיק החקירה ייסגר, לבעל נגרם נזק עקב תלונת השווא. ראשית, מדובר בעוגמת נפש קשה בשל הפגיעה בשם הטוב ואי הנעימות הכרוכה בהתמודדות עם חקירות משטרה. שנית, יכול הדבר לגרום להפסד כלכלי לגבר, למשל בשל הפסד ימי עבודה לצורך התייצבות לחקירה. כן, מלבד ההליך הפלילי, נאלץ הבעל להתמודד גם עם רשויות הרווחה שנכנסות לתמונה בעת הגשת תלונה על אלימות ויכולת להציב תנאים בדבר הקשר בין האב לילדים. בנוסף לכל זה, מעמדו של הבעל המשתנה לרעה במסגרת הליך הגירושין, מול הערכאות המשפטיות, לאור החשדות שהועלו נגדו.
על הקשר בין תלונת שווא לניכור הורי
אין ספק כי כל מקרה של תלונת שווא הוא מכעיס, מיותר וגורם לנזק רב למי שהוגשה נגדו התלונה. הדברים נכונים שבעתיים כאשר המניע לתלונת השווא הוא ניכור הורי, תופעה חמורה ביותר בפני עצמה המתרחשת גם היא במסגרת הליך הגירושין. ניכור הורי הוא מצב שבו הורה אחד מסית את הילדים כלפי ההורה האחר, למשל על ידי כך שהוא מערב אותם בסכסוך הגירושין, מכפיש את שמו של ההורה השני וכדומה. מטרת ההסטה היא לעורר בילדים רגשות פחד ושנאה כלפי אותו הורה ולגרום להם להתנגד לקשר עמו. כך ליצור למעשה ניכור, ניתוק בין הילדים להורה. לא אחת, המניע להגשת תלונת שווא בגירושין אינו רק פגיעה קנטרנית בבן הזוג או רצון לקבל יתרון בהליך המשפטי, אלא פעולה שנועד לבסס את הניכור ההורי. מערכת בתי המשפט מנסה להתמודד עם תופעה זו על ידי יצירת הליך משפטי מהיר וייעודי לעניין זה, אשר במסגרתו יופנו הצדדים לבעלי מקצוע לצורך שיקום היחסים המשפחתיים. הליך זה מיושם בתקופה זו בבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב ועודנו בשלב הפיילוט.
העדר אכיפה פלילית
למרות העובדה כי הגשת תלונה כוזבת היא עבירה פלילית, שדינה מאסר של מספר שנים (בהתאם לסוג העבירה לגביה הוגשה התלונה) לא מוגשים בישראל כתבי אישום בגין הגשת תלונת שווא במסגרת הליכי גירושין. מדוע? כאמור בפתח הדברים, מרבית התלונות מוגשות על ידי נשים, הפונות למשטרה ומספרות כי הבעל מכה אותן ו/או את ילדיהן. במשטרה סבורים כי אם יוגשו כתבי אישום בגין תלונת שווא, אזי קורבנות אמיתיים של אלימות לא יגיעו להתלונן מחשש להעמדה לדין. כך, יוותרו הם במעגל האלימות ולא ניתן יהיה לעצור את בן הזוג המתעלל ולנקוט נגדו בהליך פלילי. אין ספק כי יש טעם רב בדברים אלו אך מנגד, ניתן לטעון כי ראוי לנקוט באכיפה פלילית בגין תלונת שווא, כדי להרתיע זוגות הנמצאים בהליך גירושין, מהגשת תלונות כוזבות זה כלפי זו. קל וחומר כאשר מדובר על תלונות שווא בגין אלימות, אשר הסברנו לעיל אודות השלכותיהן הקשות עבור הצד נגדו הוגשה התלונה.
הגשת תביעה לפיצויים
כאמור מעלה, העבירה של הגשת תלונת שווא אינה נאכפת במישור הפלילי. זאת בעיקר משום שמרבית התלונות הכוזבות הן מצד נשים הטוענות לאלימות וישנו חשש כי העמדה לדין בגין תלונת שווא תהווה מכשול לקורבנות אמיתיים להתלונן. אולם, חשוב לדעת כי לבן הזוג נגדו הוגשה התלונה, קיימת אפשרות להגיש תביעה נזיקית נגד בת הזוג. כלומר, בעוד שאין סנקציה פלילית על הגשת תלונה כוזבת, ישנו סעד אזרחי. במסגרת התביעה, יוכל בן הזוג לדרוש פיצוי כספי בגין כל הנזקים שנגרמו לו עקב הגשת תלונת השווא. הנזק המרכזי יהיה בדרך כלל, פגיעה בשם הטוב, במסגרת עילה של הוצאת לשון הרע. סכום הפיצוי שיפסוק בית המשפט תלוי בנסיבות המקרה: מהות התלונה, משכו של ההליך הפלילי שננקט נגד בן הזוג בשל התלונה הכוזבת, השפעתה של תלונת השווא על זכויותיו בהליך הגירושין וכיו"ב. בהקשר זה נציין, כי במסגרת תביעת לשון הרע, החוק מאפשר לקבל פיצוי ללא הוכחת נזק עד 70 אלף שקלים (סכום המשתנה מעת לעת על פי המדד) וכפול מכך, אם הוכחה כוונה לפגוע, כפי שניתן להראות במקרה של תלונת שווא בגירושין.
פנייה לייצוג משפטי
הוגשה נגדך תלונת שווא על ידי בת הזוג? אל תתמודד עם זה לבד. כפי שהצגנו כאן בהרחבה, חשוף הגבר בסיטואציה זו להליך פלילי ממושך, לפגיעה בשמו הטוב וכן לפגיעה במעמדו מול רשויות הרווחה והערכאות המשפטיות הדנות בתיק הגירושין. על כן, אם נקלעת למצב זה, פנה ללא דיחוי לקבלת ייצוג משפטי מקצועי. ראשית, יפעל עורך הדין להפרכת ההאשמות השקריות מול המשטרה ולסגירת התיק ללא העמדה לדין ובעילה שלא תותיר לך רישום משטרתי. שנית, יש להתנהל בזהירות ובחוכמה מול רשויות הרווחה על מנת שלא יינזק הקשר שלך עם הילדים. שלישית, עורך הדין יפעל בכל האפיקים המשפטיים לשמירה מיטבית על זכויותיך בהליך הגירושין, בכל המישורים, לרבות בסוגיית משמורת הילדים.
