רקע חזקת השיתוף
על זוגות שנישאו לפני 1.1.1974 וכן על זוגות ידועים בציבור, חלה חזקת השיתוף. זהו כלל משפטי הקובע כי בעת פרידה, יחולק הרכוש המשותף של בני הזוג ביניהם שווה בשווה. החזקה תחול כל עוד בני הזוג לא חתמו על הסכם ממון בזמן הקשר ביניהם או ערכו הסכם אחר לחלוקת הרכוש עתה עם ההחלטה על פרידה.
מהו רכוש משותף?
חזקת השיתוף קובעת כי כאשר בני זוג נפרדים, הרכוש המשותף יחולק ביניהם באופן שווה. הכוונה היא לכל הנכסים אשר נצברו לאורך שנות הזוגיות, כאשר ההתייחסות הנה לכל סוגי הרכוש באשר הוא, מהמכונית המשותפת לדירת המגורים והזכויות הסוציאליות ועד נכסי קריירה ומוניטין. ומה בדבר רכוש אשר נקנה לפני הנישואין? הכלל הבסיסי הוא כי כל נכס כזה הוא נכס אישי של הצד שרכש אותו. כך גם באשר לנכס שניתן בירושה או במתנה. על כן, בעת גירושין, לא ייכללו נכסים אלו בחלוקת הרכוש, אלא ישובו לבעלותו הבלעדית של הצד שרכש או קיבל אותם. אולם, לכלל זה יש חריג: כאשר בן/בת הזוג יכולים להוכיח כי הייתה כוונת שיתוף באותו הנכס, יכול והוא יהפוך להיות רכוש משותף. נציין כי כל האמור לעיל רלוונטי גם לזוגות ידועים בציבור.
הוכחת שיתוף בנכס
השאלה האם רכוש אישי הפך בערבות הזמן לרכוש משותף של בני הזוג נבחנת בכל מקרה לגופו על פי נסיבותיו. נדגיש כי חובת ההוכחה בעניין זה היא על הצד הטוען לזכויות בנכס ומבקש להפריך את הטענה כי מדובר בנכס אישי של בן הזוג. מטבע הדברים, סוגיה זו עולה כאשר ישנם נכסים בעלי ערך כלכלי רב כגון נכס נדל"ן, אז להוכחת כוונת שיתוף תהיה משמעות כספית ענפה עבור הצד השני ולכן יפעל להראות כי אותו נכס הנו למעשה נכס משותף. במקרה שמדובר על דירת מגורים למשל, אזי מגורי בני הזוג בנכס מהווים ראייה לכוונת שיתוף, כמו גם השכרת הדירה ושימוש בכספי שכר הדירה לטובת משק הבית. בקרב ידועים בציבור קורה לא אחת כי בן/בת הזוג תורמים מכספם לשיפוץ הנכס, אז בעת פרידה יוכלו לטעון לקבלת פיצוי כספי משמעותי בשל השקעה זו והשבחת הנכס.
