הליך משמורת משותפת
אחת הסוגיות המרכזיות שעולות אגב גירושין, היא משמורת הילדים. בני הזוג נפרדים ועל כן יש להסדיר את זמני השהות של כל אחד עם הילדים. ההסדר השכיח ביותר הוא משמורת מלאה, אולם האפשרות של משמורת משותפת, הופכת ליותר שכיחה בשנים האחרונות. מהו ההבדל בין שני הסדרי המשמורת הללו ומה עדיף לילדים?
משמורת מלאה
לרוב, בעת פרידת בני זוג, יעברו הילדים למשמורת מלאה של האם. זהו הסדר המשמורת השכיח ביותר, בעיקר בשל חזקת הגיל הרך, הקובעת כי ילדים עד גיל 6 יעברו לחזקת האם באופן אוטומטי, כאשר ההורים נפרדים. זאת אלא אם מתקיים אחד החריגים: הוכח כי האם אינה כשירה לשמש כהורה משמורן, אז יקבל האב משמורת מלאה. חריג נוסף הוא כאשר בני הזוג הגיעו להסכמה אחרת, למשל, הסדר של משמורת משותפת. כאמור, לרוב, תינתן משמורת מלאה לאם ולאב ייקבעו הסדרי ראייה. ראוי לציין, כי לאורך השנים נעשו ניסיונות שונים להביא לביטולה של חזקת הגיל הרך, או להורדת גיל הילד בו היא תחול, אולם אלו לא נשאו פרי והיא עומדת עודנה על כנה.
משמורת משותפת
בשונה ממשמורת מלאה, אז ישנו הורה משמורן אחד אשר הילדים שוהים מרבית הזמן אצלו, במשמורת משותפת, כשמה, חולקים ההורים את החזקה באופן שווה או דומה. הדגש הנו על כך כי אין הורה מרכזי אחד המקבל החלטות לגבי הילדים, אלא הדבר נעשה בצוותא ובשיתוף פעולה. למרות כי משמורת מלאה היא עדיין ההסדר השכיח יותר, ישנה עלייה ברורה במספר הזוגות הבוחרים במשמורת משותפת. מדובר הן על זוגות נשואים שמתגרשים והן על זוגות ידועים בציבור. הסיבה לכך כל הנראה היא נוכחות ומעורבות גדולה יותר של אבות בחיי הילדים, אז רוצים שני הצדדים לשמר מצב זה עבור הילדים גם לאחר הפרידה לכן מחליטים על משמורת משותפת.
מה עדיף לילדים?
הדעות בסוגיה זו חלוקות. ישנם הסבורים, כי ילדים זקוקים לבית מרכזי אחד ולכן משמורת מלאה היא הבחירה הנכונה. תומכי גישה זו מאמינים כי מעבר של הילדים מבית לבית, כפי שקורה במשמורת משותפת, פוגע בתחושת הביטחון והיציבות. מנגד, יש הטוענים כי משמורת מלאה דווקא היא זו הפוגעת בטובת הילדים, משום שהיא יוצרת נתק לא טבעי בין ההורה הלא משמורן לבין הילדים. על כן, משמורת משותפת המאפשרת לשני ההורים להיות מעורבים ופעילים בחיי הילדים במידה שווה, היא הבחירה הטובה יותר. אם כן, אין תשובה אחת נכונה איזה הסדר משמורת הוא העדיף לילדים והכל תלוי נסיבות המקרה. בין היתר יש לבחון את טיב היחסים בין בני הזוג לאחר הפרידה ואת רמת המסוגלות ההורית שלהם, על מנת לקבל את ההחלטה הנכונה.