הליך תביעה למדור ספציפי
מדור ספציפי הוא זכותה של האישה להמשיך ולהתגורר בביתם המשותף שלה ושל בעלה. זכות זו מקורה בדין העברי והדין האזרחי אינו מכיר בה. לכן, תביעה למדור ספציפי תוגש רק לבית הדין הרבני. הצורך בקבלת צו למדור ספציפי עולה בדרך כלל כתגובה טקטית לתביעה לפירוק שיתוף המוגשת על ידי הבעל.
מהו מדור ספציפי?
הזכות למדור ספציפי מקורה במשפט העברי, היא מופיעה בכתובה עליה חותם הבעל לפני החופה והיא מהווה חלק מזכותה של אישה למזונות. משמעותו של מדור ספציפי הוא כי האישה זכאית להמשיך, לאחר פרידת בני הזוג, להתגורר בבית בו חיה עם בעלה וילדיה. הדין האזרחי אינו מכיר בזכות זו ולכן, כאשר האישה מעוניינת לקבל צו למדור ספציפי, עליה לפנות אך ורק אל בית הדין הרבני.
תביעה לפירוק שיתוף
כאמור, הצורך בהגשת תביעה למדור ספציפי עולה בדרך כלל כאשר הבעל מגיש תביעה לפירוק שיתוף בדירת המגורים. כלומר, בן הזוג רוצה למכור את הדירה ובת הזוג מתנגדת לכך. אז, יגיש הבעל תביעה לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני המוסמכים לכפות על האישה למכור את הנכס. על מנת למנוע את המכירה, תוכל האישה להגיש תביעה למדור ספציפי ואם זו תתקבל, לא ניתן יהיה למכור את הנכס בתקופת הצו, משום שהאישה זכאית להמשיך ולהתגורר בו.
מדור ספציפי גובר על פירוק שיתוף
בעוד שתביעה למדור ספציפי ניתן להגיש כאמור, רק בבית הדין הרבני, תביעה לפירוק שיתוף ניתן להגיש בשתי הערכאות: בית הדין הרבני או בית המשפט לענייני משפחה. מצב זה מעלה את השאלה מה קורה כאשר הוגשה תביעה לפירוק שיתוף אל בית המשפט לענייני משפחה וזה נתן צו המורה על מכירת הדירה ואילו בו בבעת, נתן בית הדין הרבני לאישה צו למדור ספציפי. ובכן, בג"צ קבע כי צו מדור ספציפי גובר על צו לפירוק שיתוף ולכן דירת המגורים לא תימכר כל עוד הצו עומד בתוקפו.
שיקול בית הדין הרבני
כאשר מונחת בפני בית הדין הרבני תביעה למדור ספציפי, הוא בוחן בין היתר, האם מכירת הדירה תוביל לפגיעה באיכות חייה של האישה. זאת משום שכל עוד בני הזוג נשואים, זכאית האישה לחיות באותה רמת חיים אליה הרגיל אותה בעלה בשנות נישואים. שיקול נוסף של בית הדין הוא האם מכירת הדירה תסכל את הסיכוי לשלום בית, משהיא תעמיק את הקרע בין הצדדים. כאשר התשובה לשאלות אלו היא בחיוב, בית הדין הרבני ייעתר לתביעה וייתן צו למדור ספציפי.
