רקע תהליך משמורת קטינים
כידוע הליך מינוי ההורה המשמורן וקביעת זמני השהייה אינו פשוט ולעיתים קרובות תיקי גירושין רבים אינם נסגרים בעקבות מאבקים עקובים מדם על זהות ההורה המשמורן ועל קביעת והרחבת זמני השהייה להורה השני.זמני השהייה הקלאסיים, כאשר לא חלה משמורת משותפת הינם: שני מפגשים באמצע השבוע, כאשר כל מפגש נע בין שלוש לשש שעות ולעיתים אף עם לינה וכל סוף שבוע שני כאשר ההורה שאינו משמורן אוסף את הקטינים מן המסגרות החינוכיות ביום שישי ומשיב אותם כשעה לאחר צאת השבת, או ביום א' ישירות אל המוסדות החינוכיים.
לעיתים קרובות וכאשר אין הסכמה ומערכת תקשורת בריאה ותקינה בין הצדדים, יקלע בית המשפט לבעיה וזאת בבואו לקבוע מה תהיה זהותו של ההורה המשמורן וכיצד לקבוע את זמני השהייה עם ההורה השני. במקרים כגון דא, יפנה בית המשפט את הצדדים אל יחידת הסיוע אשר הינה גוף העומד לעזר בית המשפט בכל הקשור לקטינים ולזמני שהייה ו/או ימנה פקידת סעד לסדרי דין, אשר לה יהיו סמכויות להגיש חוות דעת/תסקיר על יכולת המסוגלות ההורית של כל אחד מן הצדדים. ברוב המקרים אותן חוות דעת מהוות תשתית מכריעה לבית המשפט להחליט, כיצד לקבוע מי מתאים יותר להיות ההורה המשמורן וכיצד לקבוע מה יהיו זמני השהייה להורה שאינו משמורן בהתאמה.
הקו המנחה את בתי המשפט ואת בתי הדין הרבניים בבואם להכריע בסוגיית המשמורת הינו "עקרון טובת הילד", כאן המקום להדגיש כי עקרון זה בעל נפח גדול וניתן לראות שכל שופט ודיין אשר דן בו יוצק לתוכו את השקפתו האישית, את עמדותיו המשפטיות, ולעיתים ניתן אף לזהות עקרונות מגדריים שונים, לראייה בתי הדין יעדיפו שילדים מעל גיל שש ישהו זמן רב לצד אביהם, בשל החובה ההלכתית שעל האב ללמד בעצמו את הבן תורה ומצוות. אי לכך, ולאור כך שעקרון טובת הילד משתנה מהרכב להרכב, חשוב להיוועץ עם עורך דין מקצועי אשר מכיר את כלל האסטרטגיות ואת כל העוסקים בתחום, כדי לדעת מהי הדרך הטובה ביותר לנקוט, על מנת להגיע אל התוצאות המיוחלות.
חשוב להדגיש, בית המשפט אינו כפוף להמלצות אותם גורמים מקצועיים כגון משרד הרווחה ויחידות הסיוע אך עם זאת הגישה הרווחת הינה שבית המשפט מקבל, מאמץ ומעניק תוקף לאותן המלצות עם שינויים קלים, משכך, ההתנהלות אל מול אותם אנשי מקצוע הינה חשובה ביותר וצריכה להיות מלווה לאורך כל הדרך בעורך דין מקצועי ומנוסה המכיר את נבכי המערכת.
לעיתים קרובות הורים רבים ממעיטים ביכולת השפעתם של אותם גורמים מקצועיים האמורים לעיל, ולא מקדישים את תשומת הלב והרצינות הנדרשים להתנהלות תקינה מולם, מה שמוביל לתוצאות לא רצויות אשר לאחר מכן קשה מאוד לשנות. חשוב לזכור שבמקרים רבים אותם תסקירים וחוות דעת לעניין המסוגלות ההורית הם אלו המכריעים את הכף וקובעים את השורה התחתונה בכל הקשור לזהות ההורה המשמורן וקביעת זמני השהייה.
