הליך תביעת הגירה
לאחר הליך גירושין או במסגרתו, ישנם מקרים בהם מגיש אחד ההורים תביעת הגירה, במסגרתה מבקש הוא להגר עם הילד למדינה אחרת. מה שהיה בעבר תופעה נדירה, הופך כיום לנפוץ יותר ויותר לאור אפשרויות התעסוקה שנפתחות בפני ישראלים בחו"ל. התביעה מוגשת לבית המשפט לענייני משפחה אשר יכריע על פי טובת הילד במכלול היבטיה.
מהי תביעת הגירה?
בני זוג החליטו להיפרד ולהם ילד משותף. בשלב כלשהו, אחד מהם מביע את רצונו לעבור עם הילד לגור במדינה אחרת. לעיתים, בשל הצעת עבודה אטרקטיבית, לעיתים בשל רצון להיות קרוב למשפחתו או פשוט רצון להתחיל את חייו מחדש במקום אחר. במרביתם של המקרים, ההורה השני לא יסכים לכך, אז יידרש ההורה המבקש להגר להגיש תביעת הגירה לבית המשפט לענייני משפחה. נציין, כי תביעת הגירה תוגש לא רק כאשר ההורה מבקש לעזוב לצמיתות את ישראל, אלא גם כאשר מדובר על רילוקשיין לתקופת זמן משמעותית, המצריכה מהילד להסתגל לחיים במדינה אחרת.
טובת הילד
ההכרעה בתביעות הגירה אינה עניין פשוט. מצד אחד, מכיר בית המשפט בזכותו של ההורה התובע לחיות את חייו היכן שיבחר ובוודאי לממש הזדמנויות תעסוקתיות. מצד שני, לא פחות חשובה מכך היא זכות המשמורת של ההורה השני על הילד. למעשה, בית המשפט מכריע בתביעת הגירה על פי שיקול אחר והוא טובת הילד. במסגרת זו, יבחן הוא בין היתר את טיב הקשר של הילד עם כל אחד מההורים, עד כמה המעבר לחו"ל יאפשר להורה שנשאר בארץ לשמור על קשר יציב ועקבי עם הילד, מהם הסיכויים להשתלבות מוצלחת של הילד במדינה הזרה וכיו"ב.
חוות דעת מומחה
על מנת לעמוד על טיבו של הקשר בין הילד לבין כל אחד מההורים, בית המשפט נעזר בבעלי מקצוע כגון עובדים סוציאליים ופסיכולוגיים. לאחר מפגש עם ההורים ועם הילד, אלו מגישים לבית המשפט חוות דעת, במסגרתה הם מציגים לו תמונת מצב כפי שהם מתרשמים ממנה ומביעים דעתם לגבי טובת הילד במקרה דנן. כלומר, האם לדעתם יש לאפשר להורה לעזוב את ישראל עם הילד או שמא יש לדחות את תביעת ההגירה שהוגשה. לצדדים נתונה כמובן הזכות לחקור את נותני חוות הדעת.
שמירת הקשר בין ההורה לילד
במקרה שבו החליט בית המשפט לקבל את תביעת ההגירה, יורה הוא על הסדרים לשמירת הקשר בין ההורה שנותר בארץ לבין הילד. כך למשל, יכול הוא לקבוע כי ההורה שמהגר, חייב להביא את הילד לארץ מספר פעמים בשנה על חשבונו על מנת שיוכלו הצדדים להיפגש. יכול הוא לקבוע כי ההורה חייב לאפשר לילד לשוחח עם ההורה השני בשיחות וידאו דרך ווצטאפ, סקייפ וכיו"ב, כל יום או מספר פעמים בשבוע וכיו"ב. הכל על פי נסיבות המקרה וכדי להגשים את העקרון של טובת הילד.
